This blog is dedicated to our dear friend, Nosson Deitsch OBM, who was tragically torn away from us on Lag B’Omer 5770.

Nosson was a one-of-a kind Bochur who influenced many people, from all ages and backgrounds. He had a perpetual smile on his face and an extremely generous heart. He would do the biggest favor for a friend with only a moment’s notice. All those who knew him feel they had a unique relationship with him.

There are many untold stories of his selflessness, kindness, and the affect he had on countless lives. Please share your story, so that others can get a glimpse into his unique character and towering accomplishments.

Thursday, May 6, 2010

A Mashpia's Memories

By Rabbi Menachem Mendel Zilbershtram

בס"ד.

משפחת דייטש הנכבדה

המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים.

כשהייתי נער צעיר בחיידר, יתייתם –ל"ע- אחד מחבריי מאביו ע"ה שהיה משלוחי כ"ק לאה"ק און א אמתע חסידישע איד, ולכולנו כאב, ושאלנו: למה?? זכורה לי התשובה שהמלמד ענה לנו: שהקב"ה רצה אותו לידו, כי הוא היה חסיד אמיתי ומיוחד.

אינני מאמין ומסוגל לעלות על הדעת, שאני נזקק עכשיו לכתוב שורו אלו על תלמידי יקירי וצמוד לבבי הת' הנעלה והנפלא נתן נטע ע"ה.

זכיתי לפגוש מקרוב לראשונה את נתן, ימים אחדים לפני תחילת שנת הלימודים בחודש אלול ה' תשס"ד, עת ניתמנתי להיות המג"ש לחסידות לשיעור ג' בישיבת 'מתיבתא מנחם' בסטטען איילנד, והוא נמנה על א' מהתלמידים. כבר אז מהשו"ת הקצר שהיה בינינו עם חיוכו הניצחי, ראיתי שלפני תלמיד מצטיין וחסידי עם שאיפה גבוהה ורצון רב להשקיע ולהצליח. וכך הווה, במשך השנה התקדם מאוד בלימוד החסידות והתנהגות בדכי', ומתוך חיות מיוחדת בכל הקשור לענייני הרבי. ונתקשרנו בקשר חזק ואמיץ שהמשיך זמן רב גם בשנים הבאות כשלמד בישיבות שונות ברחבי תבל.

לנגד עיני צפים אותם ריבוי (ואולי אפילו- כל!) ההפסקות בו היה תופס נתן את הסטענדר של הש"ץ ובחיות מיוחדת שרק לו, היה תחילה משנן את הדפי גמ' שלמד בע"פ אתמול ומתקדם ל "דף היומי" שילמד בהפסקה זו בע"פ. והבפסקה אחרת הייתה לו הקביעות לחזור על התניא שהיה בקי בה בע"פ. הוא אף פעם לא נעצר ותמיד חיפש זמן לחזור ולהתקדם בהם. קרה הרבה, כשהיו מדברים לידו סתם דב"ט, הבחינו לפתע שנתן נעלם ומצאו אותו באיזה פינה שקטה בחדר אחר ממשיך לשנן את המכסה היומית של השינון בע"פ. החיות המיוחדת שניחן בה עמדה לו לנצל את הזמן במילואה בסדרים ובין הסדרים, בתפילה חסידית ובעבוד'יקע קשהמ"ט, במבצעים ובהשפעה על הבעה"ב של קהילת הבית- חב"ד. א'התלמידים (המצויינים- אם מותר להתבטאות כך) שבכיתה, אמר לי פעם שהוא מאחל לעצמו שיהיה לו את ההתמדה של נתן. ההשתתפות המיוחדת שלו בהתוועדויות והפנמת תוכן הדברים שנאמרו היתה ניכרת גם בימים שלאחרי זה בעניינים של פועל ממש בעבודת ה' ובאהבת ישראל. ובהנהגה זו של 'דוגמא חיה' השפיע על כל שאר תלמידי הישיבה.

בא' הימים ניגש אלי נתן כולו מלא שמחה והתלהבות, ושאלתיו: שמחה מיוחדת זו לשם מה היא? השיב: החלטתי ללמוד את תוכן הפרק תניא בעיון קודם שאשנן אותו בע"פ, ופשוט ס'איז מוראד'יק, ס'איז אנענדרע תניא.

הזיכרונות היפים משנה זו בכלל ובפרט מגודל ההתמדה – שלא מצאתי כך אצל חבריי ותלמידיי שי'- מלווים אותי כל הזמן , ובהזדמנויות ומקומות שונים אני מספר עליו (בעילום שם) למען ידעו שיש כזה מידה של התמדה וילמדו ללכת בדרך זו.

רבות היה מספר לי בגאווה על לימוד החסידות ועל צורת התפילה של אביכם ע"ה ביום הש"ק במתינות בשטיבל המיוחד. ובכלל, כל עניין או מאורע חסידי שנפגש עימו, שיתף וסיפר לאחרים והיה מתפאר ביופי של דרכי החסידות והחסידים (בחי' תפארת שבחסד).

יה"ר שיהא מליץ טוב על כל המשפחה לבריאות איתנה ואריכות יוש"ט בגו"ר מתוך שמחה וטוב לבב, ובוודאי מסתובב נתן בהיכל אדה"ז – בעל התניא, ויפעל תו"מ את התגלות הרבי ואת הגאולה האמיתית והשלימה דא למטה, ונזכה לקיום היעוד: הקיצו ורננו שוכני עפר. והוא יחד עם אביו ע"ה בתוכם.

מנחם מענדל זילברשטרום

No comments:

Post a Comment